החלטה בתיק רע"ב 12988-12-12

1.                  המבקש עתר למתן רשות ערעור על פסק בוררות, שנתן השופט (בדימ') מ' נאמן (" הבורר"), מיום 12.11.12 (" פסק הבוררות"). בפסק הבוררות נדחתה תביעתו של המבקש נגד המשיב.

לאחר שהוגשה הבקשה הוריתי ביום 3.2.13 על הגשת תשובה, ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות החלטתי לדחות את הבקשה.

רקע

2.                  המבקש הגיש נגד המשיב תובענה בת"א 21633-09-11 לתשלום סכום של 350,000 ש"ח. לפי הנטען זכאי המבקש לסכום זה כשכר טרחה עבור ייצוג המשיב והמועצה המקומית אעבלין (" המועצה"), שהמשיב עמד בראשה בזמן הרלוונטי, בהליכים משפטיים שהוגשו נגדם בתקופה שלפני 19.12.04, עת מונה המבקש כיועץ משפטי למועצה.

3.                  בסעיף 7 של כתב התביעה נטען כי המשיב והמועצה המקומית לא שילמו למבקש את שכר טרחתו בגין השירותים המשפטיים האמורים, ועל כן שלח המבקש ביום 1.11.04 חשבון שכר טרחה והוצאות בגין הייצוג בהליכים המשפטיים האמורים (נספח ג' לכתב התביעה). עוד נטען כי המשיב התחייב כלפי המבקש לשאת באחריות לתשלום עבור הייצוג המשפטי עד לסך של 50,000 דולר (כערכו בזמן הרלוונטי).

4.                  ביום 17.10.12 הגיש המבקש הודעה לבית המשפט שלפיה הליך גישור שהחל בפני הבורר הפך להליך בוררות והתבקשה סגירת התיק בבית המשפט, ובית המשפט נענה לבקשה ומחק את התובענה. כאן המקום לציין שבהסכם הבוררות שנחתם בין הצדדים נקבע שהבורר ייתן את פסקו בהתאם לדין המהותי, שהבוררות תתקיים בהתאם ובכפוף לדיני הראיות וסדרי הדין וכן כי ניתן יהיה לערער על פסק הבוררות בהתאם לתיקון מס' 2 לחוק הבוררות תשכ"ח-1968 (" החוק").

5.                  בהליך שהתנהל בפני הבורר הגישו לו הצדדים עדויות ראשיות על דרך של תצהירים והמצהירים נחקרו על תצהיריהם. לאחר שעיין בחומר שבפניו ושמע את העדים, החליט הבורר לדחות את התובענה בנימוק שעל המבקש - שהיה התובע - מוטל נטל הראיה, והוא לא עמד בו. בקשר לכך קבע הבורר (בסעיף 9 של פסק הבוררות) כי בגין הרוב המוחלט של פעולות הייצוג המשפטי שפורטו בכתב התביעה קיבל המבקש את שכרו לפי הסכם פשרה שנחתם בינו לבין המועצה וקיבל ביום 10.10.07 תוקף של פסק דין בת"א 4808/06 ו-4811/06 בבית משפט השלום בחיפה (בהתאמה, " הסכם הפשרה" ו" פסק הדין"). בנוסף, דחה הבורר את עדותו של מר מ' אסיה (" אסיה") ששימש כיו"ר ועדה קרואה של המועצה בשנים 2006-2010, שהובאה על ידי המבקש על מנת לסתור את ההנחה שהסכם הפשרה מסלק את כל תביעותיו קודם למועד הגשת החשבון ביום 1.11.04. הבורר קבע (בסעיף 13 לפסק הבוררות) כי אין סיבה להעדיף את עדותו של אסיה על פני הנאמר במפורש בהסכם הפשרה. כאמור, משנדחתה עדותו של אסיה נותרו כפות המאזניים מעוינות, ובמצב עניינים זה פסק הבורר שהמבקש לא הרים את הנטל המוטל עליו, מה גם שלדעת הבורר גם על פי מאזן ההסתברות טענתו של המבקש שהוא זכאי לסכומים נוספים מעבר להסכם הפשרה אינה מתיישבת עם ההיגיון.

הטענות

6.                  המבקש טוען כי בקשת הרשות לערער מיוסדת על הוראות ס"ק (ב) ו-(ג) של סעיף 29ב לחוק וכי עילת הערעור מיוסדת על הוראת סעיף 24(6) לחוק, היינו ש" הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לתת נימוקים לפסק והבורר לא עשה כן". בקשר לכך נטען כי תכלית קיומה של חובת ההנמקה היא, בנוסף לצורכי הבורר והצדדים, גם לצורכי ביקורת שיפוטית.

7.                  עוד נטען שלמסקנת הבורר, שהמבקש קיבל את מלוא שכר טרחתו בהתאם להסכם הפשרה, אין תמיכה בחומר הראיות שבפני הבורר, וכי מכל מקום, הבורר טעה כשלא קיבל את עדותו של אסיה בעניין זה. אשר לתמיכת הבורר בגרסת המשיב שהתבססה על מאזן ההסתברות טען המבקש שמחומר הראיות עולה המסקנה שככל שמאזן ההסתברות הוא רלוונטי, הוא נוטה דווקא לטובתו של המבקש, שכן בשום שלב הוא לא שקט על שמריו ולא ניתן לייחס לו ויתור כלשהו על התביעה.

8.                  המשיב תומך במסקנת הבורר ומבקש לדחות את הבקשה. לטענתו עיון בהסכם הפשרה מלמד שמסקנת הבורר בדין יסודה, וכי מכל מקום, אין דופי בקביעת הבורר שלא לקבל את עדותו של אסיה.

דיון

9.                  סעיף 29ב לחוק, שכאמור הוסף בתיקון מס' 2 בשנת 2008, קובע:

" 29 ב.(א)    צדדים להסכם בוררות אשר התנו שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין, רשאים להסכים כי ניתן לערער על פסק הבוררות, ברשות בית המשפט, אם נפלה בו טעות יסודית ביישום הדין אשר יש בה כדי לגרום לעיוות דין; ערעור כאמור יידון בשופט אחד, ויחולו עליו ההוראות החלות על ערעור לפני בית המשפט.

(ב)     הסכימו צדדים להסכם בוררות כי פסק הבוררות ניתן לערעור לפני בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), יתועדו ישיבות הבוררות בפרוטוקול והבורר ינמק את פסק הבוררות.

(ג)     הוגש ערעור לבית המשפט על פסק הבוררות, לא ייזקק בית המשפט לבקשה לביטול פסק הבוררות, והצדדים יהיו רשאים להעלות בערעור טענות בעניין ביטול פסק הבוררות על פי אחת העילות שבסעיף 24 לחוק". מיום 12.11.2008

10.        תיקון מס' 2

11.        ס"ח תשס"ט מס' 2186מיום 12.11.2008 עמ' 22 (ה"ח 191)

12.        הוספת סעיף 29ב